"אני לא יודע מה לעשות עם הזמן הפנוי שנוצר לי" - אמר לי ג. מנהל ארגון בצפון בפגישתנו התשיעית
האמת, רציתי לצאת במחול מרוב שמחה, אני זוכרת היטב את המפגש הראשון
שבו ביקשתי ממנו לתאר את סדר יומו העמוס ולשמוע ממנו על דברים מתוכננים
ובלתי מתוכננים שהוא עשה במשך היום (אז לא היה זמן לדברים המתוכננים
וסדר היום נבנה לפי כמות ה"שרפות" שצריך לכבות) והנה היום, צרות של עשירים...
כשהתחלנו את התהליך ממש חששתי, היה נראה לי שיש פער גדול מאד
בין המקום שג. נמצא לבין המקום שהוא צריך להיות בו כמנהל, תפיסת
התפקיד הניהולי לא היתה ברורה לו – דוגמא קלאסית
לאיש מקצוע מצויין שמתקדם לתפקיד ניהולי אבל לא יודע איך בדיוק אוכלים אותו.
התחלנו במיפוי של הארגון והבנה של "מה צריך להיות כדי שהארגון הזה יתפקד כמו שצריך"
השלב הראשון היה להבין אילו בעלי תפקידים צריך בכלל בארגון –
ביקשתי ממנו להתעלם מהמצב הנתון ולתאר לעצמו
את תמונת המצב האידאלית של המבנה הארגוני
אחרי מספר ניסיונות ומשחקים עם פיתקיות הגענו למבנה הרצוי – וראה זה פלא
התברר שהיה צריך לעשות בסך הכל שינוי אחד משמעותי כדי לסדר את הבלגאן
גם התברר שהאדם הנכון לתפקיד נמצא בתוך הארגון ולא צריך לחפש מישהו מבחוץ,
איזו הקלה זו היתה כשג. הבין שהוא יכול להעביר אחריות לאדם
אחר ולפנות לו זמן לנושאים אחרים!
נושא נוסף שהתעמקנו בו הוא תפקידו של המנהל, ג. לא ממש הבין את
.המשמעות של התפקיד וכל הזמן עסק בביצוע המטלות עצמן ולא בניהולן
כשהסברתי לו את מהות התפקיד הוא חזר ושאל
"אז מה אני צריך לעשות בעצם" ?? כדי להמחיש לו את ההבדלים
יצאנו לשני סיורים – ביקשתי ממנו שיראה לי את "סיור הבוקר" שהוא עורך
על מה הוא מסתכל ומה המשימות שנגזרות ממנו במטרה לשמור על התחזוקה והניקיון של המבנה
ואז אמרתי לו "בוא נעשה סיור על הגג" (לרגע,חשבתי שאני אלון גל ,אבל כשראיתי את סולם הברזל שראשו מגיע השמימה קיבלתי פיק בירכיים והסתפקנו בסיור בקומה העליונה של המבנה)
דיברנו על ההבדלים בין הדברים שרואים בסיור הבוקר לבין מה שניתן לראות מלמעלה וגם אילו רגשות כל נקודת מבט כזו מעוררת
כמו שנאמר – דברים שרואים מכאן לא רואים משם...
עסקנו גם בניהול זמן, יותר נכון - איך אני מנהל את עצמי במסגרת הזמן שיש לי
קביעת מטלות ומיונן באמצעות הטבלה של החוקרת רבקה מורדו (אוהב/מחוייב/עושה),
זיהוי הערכים ("האבנים הגדולות") וכמובן כל זאת מתוך למידה והתבוננות על החוזקות של ג.
אז איך מנהל נולד? כמו תינוק, בהתחלה זה כואב, יש שאלות וניסיונות וגם טעויות,
ואז לאט לאט לומדים להשתמש בחוזקות והנה הוא יוצא החוצה וכולם שמחים
!ומצפים להצלחות ויש עוד אתגרים ומשימות ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד ואני שמחה שהייתי שם להחזיק לו את היד...

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה