| בלי כוונה, ובלי קשר לבחירות לרשויות המקומיות הנושא שלי הפעם הוא בחירות.
איזה בחירות אנחנו עושים בחיינו? מה אנחנו בוחרים להיות? מה אנחנו בוחרים לעשות? סיפור מקסים לשבת עם המון חומר למחשבה: "לפני שנים רבות חי בירושלים הישנות זקן חכם. נערי השכונה שנהגו לשחק בעמק אשר מתחת לביתו הכירוהו היטב, הוא דמה בעיניהם לקוסם מהאגדות. היו לו זקן לבן וארוך עיניים חומות טובות וחיוך חם. הייתה לו גם "מתנה" מיוחדת במינה, הזקן ידע "לראות דברים" ולא רק בעיניו. הוא ראה סודות שקרו בעבר, הוא ראה דברים הסמויים מהעין וגם דברים שטרם קרו. הנערים שידעו על "מתנתו" המיוחדת של הזקן אהבו לשחק אתו במשחק קטן שהמציאו, בכל פעם שראו אותו מתקרב היו מחביאים משהו בכף ידם רצים אליו ושואלים: "סבא, מה בידינו?" הזקן היה מחייך לעומתם ועונה לשאלתם. הוא תמיד ידע את התשובה. יום אחד החליט אחד הנערים להערים על הזקן, הייתה לו תכנית: הוא ילכוד פרפר ויחזיק אותו חי בכף ידו, הזקן כמובן ינחש מה בידו אבל אז ישאל אותו הנער: "האם הפרפר הזה חי או מת?" אם יגיד הזקן – "חי" יקמוץ הנער את כף ידו בתנועה קלה ולא מורגשת והפרפר ימות, אם יגיד הזקן "מת" – יפתח הנער את כף ידו לרווחה וישחרר את הפרפר. בשעת בין ערביים קרירה נראה הזקן כשהוא מתנהל לאיטו במעלה הדרך. רץ לקראתו הנער כשחבריו עמו ובכף ידו לכוד פרפר כחול יפיפה שנתפס על ידו קודם בשדה. נרגש הושיט את ידו לפנים ושאל: "סבא מה בידי?" הזקן נעצר והרצין. "פרפר" הוא אמר. "כן" שאל הנער בקוצר רוח, "אבל הפרפר הזה האם הוא חי או מת?", הזקן הביט בעיני הנער ובשקט אמר לו משפט שאותו זכר אחר כך הנער כל חייו: "בידך הדבר, בני, אם תרצה-יחיה, אם תרצה-ימות.." ואם קשה לכם להתלבט לבד, אני פה בשבילכם, לעזור לכם לבחור בדיוק מה שיתאים לכם... שבת שלום!  |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה