אני רק שאלה

 

"אם היתה לי שעה לפתור בעיה שחי היו תלויים בה

הייתי מקדיש את 55 הדקות הראשונות במציאת השאלה המתאימה"

אלברט איינשטיין

נתחיל בסיפור קצר:

לפני שנים רבות באחת הממלכות, חלתה הנסיכה – כל מה שרצתה כדי להחלים  היה שיביאו לה את הירח, טובי המומחים התכנסו אבל אף לא אחד מהם מצא דרך להביא את הירח.

ואז הגיע ליצן החצר  ופשוט שאל את הנסיכה מספר שאלות:

מה גודל הירח? (קטן המציפורן שלי)

ומה מרחקו? (אני רואה אותו תלוי בין ענפי העץ)

ממה הוא עשוי? (זהב כמובן!)

למחרת בבוקר הנסיכה המאושרת מצאה ליד מיטתה עדליון מקסים ועגול, קטן מהציפורן שלה ועשוי כולו מזהב. סוף סוף היא קיבלה את הירח שלה!

לפעמים, אנחנו כל כך בטוחים שאנחנו יודעים מה האחר יודע וצריך שאנחנו אפילו לא טורחים לשאול.
לפעמים, אנחנו כועסים על האחר כי הוא מבקש מאיתנו משהו שאנחנו מאמינים שאיננו יכולים לתת.
לפעמים, אנחנו כל כך רוצים לעזור אבל אנחנו פשוט לא יודעים איך.

לכל אחד מאיתנו יש מפה פנימית שבעזרתה אנחנו מפרשים את המציאות. המפה הפנימית הזו שונה מאדם לאדם כי היא מתבססת על החוויות שצברנו מאז שהיינו קטנים ועל מה שקלטנו מעולם המבוגרים.

לאפילו בשיח הכי פשוט בין שני אנשים נוצרות אי הבנות גדולות בגללהפירוש השונה שכל אחד נותן למציאות. אנחנו מדברים בנחרצות, בטוחים שהאחר מבין את הכוונות שלנו בדיוק כמו שאנחנו מבינים אותם ולא עוצרים לרגע לבדוק ולשאול – האמנם?

מה ההבדל בין אמירה לשאלה?

מה קורה לצד השני כשאנחנו אומרים אמירה נחרצת?

1.      אנחנו מחלישים אותו (אנחנו יודעים מה לעשות והוא לא)

2.      אנחנו הופכים אותו לתלוי בנו – יבקש מאיתנו שוב ושוב הדרכה

3.      אנחנו מגבילים אותו – מציעים מתוך מה שאנחנו יודעים ולא מאפשרים לו להביא את עולמות הידע שלו

לעומת זאת כאשר אנחנו שואלים שאלה:

1.      אנחנו מעניקים לאדם תחושת ערך – מגלים עניין במה שיש לו להגיד

2.      אנחנו ותנים לו תחושת עוצמה – הוא מבין שהידע נמצא אצלו

3.      אנחנו נותנים לו חופש מוטיבציה ואופטימיות – הוא מבין שהוא יודע מה הוא עושה, אנחנו סומכים עליו!

כמובן שחשוב לא רק לשאול שאלות – אלא גם לדעת מה ואיך לשאול, אפילו השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו יכולות להוביל אותנו למקום שלילי:

שאלות שאנו שואלים את עצמנו הם אלו שמשפיעות על איכות החיים שלנו,

אם אני שואלת:

מה לא בסדר אצלי?

למה אני לא מצליח?

למה הם עושים לי את זה?

מה הסכנות הצפויות לי היום?

מה אני צריכה להיזהר?

מי האנשים מהם צריך להתחמק?

אני מתמקדת בחוויות השליליות (וכידוע, מה שמתמקדים בו גדל), וגם משליכה את האחריות למה שקורה לי על אחרים..

לעומת זאת אני יכולה לשאול שאלות שמכוונות למקום החיובי:

1..מה יהפוך את היום שלי לנפלא עבורי?

2. איזה אנשים מעניינים אני אפגוש היום?

3. מי האנשים שיכולים להיות השותפים שלי לדרך?

טיבם של שאלות, כשהן נשאלות, הן מהדהדות בנו ומכוונות אותנו למציאת פתרונות. ובסופו של דבר הפתרונות והתשובות נמצאים אצלנו, רק שלפעמים יכול לקחת קצת זמן להגיע לתשובות האלו.

שאילת שאלות קריטית ליצירת תקשורת טובה ובריאה – כשאנחנו רוצים לדעת מה הצד השני באמת חושב, נהפוך את האמירות הנחרצות (סימני הקריאה) לשאלות -כמו שמנחה אותנו דון מיגל רואיס בספרו 4 ההסכמות – "אל תניחו הנחות",כמה פעמים מצאתם את עצמכם אומרים "חשבתי שאתה דווקא אוהב זיתים על הפיצה (לא אני לא באמת אוהב, אבל אף פעם לא שאלו אותי...)

שאלות ככלי אימוני

הכלי הכי חשוב בעיני  לתהליך האימוני הוא שאילת שאלות. אני תמיד טוענת שכדי להיות מאמן טוב צריך בסך הכל שתי מיומניות – מיומנות הקשבה ומיומנות שאילת שאלות. שאלות טובות הן שאלות שמובילות את האדם לחיפוש וגילוי משמעותיים, להבנה חדשה, לאפשרות בחירה מיטבית עבורו, לאנרגיה של עשיה.אלו שאלות מקדמות שנועדו לפתח את החשיבה ולאפשר לראות עוד הזדמנויות ואפשרויות, ולאפשר לתובנות חדשות להגיע.

שאלות מקדמות הן שאלות פתוחות – שאלות שחייבים לענות עליהן ביותר ממילה אחת (מה אכלת לארוחת צהריים – זו שאלה פתוחה, האם אכלת א. צהריים זו שאלה סגורה כי התשובה עליה היא כן או לא)

שאלה מקדמת היא שאלה שלוקחת אותך למקום חשיבה חיובי –

"איך אני יכולה להביא עוד לקוחות לעסק?"

"איך עוד אני יכולה לשפר את בזוגיות שלי"

"מה סוג העבודה שאני ארגיש בה מסופקת?"

שאלות מקדמת טובה היא שאלה:

1. מעוררת סקרנות ומחשבה – אין תשובה מיידית, צריך לשהות בה קצת...
2. מזמנת יצירתיות ואפשריות חדשות (איך....)
3. נוגעת במשמעות עמוקה – (למה זה חשוב עבורך? מה יתאפשר לך כשזה יקרה)
4. מעוררת עוד ועוד שאלו שאלות (וכך נפתחות אפשרויות נוספות)

שאילת שאלות היא מיומנות שניתן כל הזמן לשפר ולתרגל, ואם קראתם את המאמר הזה עשיתם כבר את הצעד הראשון בדרך לשם...

לפעמים, כל מה שצריך זה לשאול.
לפעמים, כל מה שצריך זה להקשיב.
לפעמים, כל מה שצריך זה להיות נוכח.

 

תרגיל אימוני:

שימו לב מתי אתם חושבים או אומרים משפטים בנחרצות, עם סימני קריאה (!)

כשאתם מזהים אמירה כזו – הפכו את סימן הקריאה – לסימןן שאלה(?)

מוזמנים לשתף אותי איך הרגשתם...

 

חפש סימני שאלה – ברק פלדמן

 

חפֵּשׂ סִימָנֵי שְׁאֵלָה

בְּכָל מָקוֹם אֵלָיו אַתָּה הוֹלֵךְ

גַּם כְּשֶׁהַכֹּל נִרְאֶה מוּבָן

גַּם כְּשֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא מִסְתַּבֵּךְ

חַפֵּשׂ בְּכִוּוּן הַמַּבָּט

לְמַד מִתְּנוּעַת הַפָּנִים

נַסֵּה לְהַקְשִׁיב לַשְּׁתִיקוֹת

לְמָה שֶׁאֲנָשִׁים לֹא אוֹמְרִים

חַפֵּשׂ סִימָנֵי שְׁאֵלָה

אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַכֹּל נִרְאֶה בָּרוּר

דַּלֵּג מֵעַל כָּל חוֹמָה

פְּתַח כָּל שַׁעַר סָגוּר

הַקְשֵׁב לַתְּחוּשׁוֹת שֶׁבַּבֶּטֶן

גַּם לְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן הַסְבֵּר

וְאַל תְּקַבֵּל כְּמוּבָן מֵאֵלָיו

שׁוּם דָּבָר שֶׁמִּישֶׁהוּ אוֹמֵר

וּכְכֹל שֶׁתִּמְצָא יוֹתֵר תְּשׁוּבוֹת

כָּךְ יִהְיֶה לְךָ יוֹתֵר מָה לִשְׁאֹל

אַל תְּפַחֵד מֵהַשְּׁאֵלוֹת הַקָּשׁוֹת

הֵן יַעַזְרוּ לְךָ יוֹתֵר מֵהַכֹּל

וְהָעוֹלָם שֶׁלְּךָ יִהְיֶה מְגֻוָּן וּמַפְתִּיעַ

מִשְׁתַּנֶּה, אֵינְסוֹפִי וּמֻפְלָא

אַל תִּסְתַּפֵּק בַּנְּקֻדּוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ

חַפֵּשׂ סִימָנֵי שְׁאֵלָה

 

 

 

 

איך לנווט בין גלי החיים והעסק בעזרת ערכים?

 

"ערכים לבני-אדם הם כמו שרשים לעצים. ללא שורשים, עצים נופלים ברוחות סער עזות. ללא ערכים, בני-אדם נופלים כשמכים בהם משברי היקום".

(קרלוס ריילס)

זוכרים את הסיפור על פינוקיו? לפינקויו היה צרצר – ג’ימיני, שהזכיר לו בכל פעם מה הדבר הראוי לעשות. פינקיו לא תמיד הקשיב לו והתוצאות היו בהתאם...

האמת היא שלכל אחד מאיתנו יש מעין צרצר שכזה  שמכוון אותנו לדרך הנכונה, הבעיה היא שלא תמיד אנחנו מספיק קשובים לאותם קולות שהצרצר הזה מנסה להשמיע לנו,   ואנחנו שמים את הקולות האלו על mute או מתעלמים מהם לחלוטין. הקולות האלו הם הערכים.

 מהם ערכים?

ערכים הם אותם דברים חשובים לנו בחיים, הכי חשובים לנו בחיים, אנחנו נמצא את עצמנו פועלים במסירות להגשים את אותם ערכים כך שהם יהיו נוכחים בחיינו. הערכים מסמלים את "האני מאמין" שלנו, כאשר אנחנו חיים לפי סולם הערכים הפנמי שלנו אנחנו חווים סיפוק שלווה ואהבה. כאשר יש פער בין ה"אני מאמין" לבין איך שאנחנו מתנהגים בפועל אנחנו חווים תחושות של מתח, תסכול, שחיקה וחוסר אונים.

לא פעם אנשים מדברים על ערכים אבל לא מצליחים להביא אותם למימוש יומיומי – כן משפחה זה חשוב, אבל יש לי משהו דחוף בעבודה עכשיו... האתגר שלנו הוא קודם כל לזהות מהם באמת הערכים שלנו, ואח"כ לפעול לפיהם ברמה יומיומית. הערכים שלנו משפיעים גם על ההתבוננות שלנו על המציאות, כשאנחנו בוחנים את המציאות דרך "מסננת" הערכים שלנו זה משפיע על התגובות שלנו לארועים שונים, ומשמשים ככלי לקבלת החלטות.

הערכים שלנו הם הנכסים שלנו –אין פה נכון או לא נכון, אלו לא חוקי אתיקה ומוסר – אלו תפיסות אישיות של כל אדם עם עצמו שנבנו מסיפור החיים האישי של כל אחד ואחת מאיתנו. חשוב להיות מודע לכך שלכל אחד מאיתנו יש מערכת ערכים שונה, וכדי להבין באמת על מה הצד השני מדבר – כדאי להיות מודעים למערכת הערכים שלו.

 לפעמים שני בני אדם לכאורה מדברים על ערכים באותם מילים אבל הכוונות שלם שונות – יש מי שיגיד ערך משפחה ויתכוון בכך למשפחה המורחבת שלו, ויש מי שיגיד את אותה מילה בדיוק, משפחה, אבל יתכוון למשפחה הגרעינית שלו, של בן בת הזוג והילדים,לכן בכל שיח שנעשה חשוב לרדת לעומקם של דברים ולהבנות שיכולים למצוע הרבה טעויות

לדוגמא: הבעל שאומר לאישתו המשפחה הכ חשובה והיא חושבת על המשפחה שהקימו, בעוד הוא חושב על המשפחת המוצא שלו, ההורים שלו, ואז כשהוא רוצה ללכת לביקור אצל ההורים אשתו עלולה לראות בזה פגיעה בערך של המשפחה כפי שהיא תופסת אותו

איך אני מסדר את הערכים שלי? מה הכי חשוב לי?

דבר נוסף שחשוב להבין לגבי ערכים זה לעשות בירור אמיתי וכנה על ההיררכיה בין הערכים – מה הערך העליון והכי חשוב ומה בא אחריו. למה זה חשוב? דיברתי קודם על מצפן, אחד הדברים שמאוד יכולים לעזור לנו לקבל החלטה זה להבין איזה ערך קודם. כשיש לי דילמה האם ללכת היום למפגש עם חברות או להישאר בבית עם הילדים ולהכין להם ארוחת ערב, או כשיש ויכוח עם הבעל על איזה נושא, אני תמיד בודקת את עם עצמי רגע, איזה ערכים מתנגשים פה, וכאשר אני מביאה את השאלה הזו לרמת הערכים הרבה יותר קל לפתור את הדילמה. גם כי באמצעות ההתבוננות על ערכים אני עושה הרחקה, אני מבינה לעומק למה הנושא הזה חשוב לי כל-כך ועל מה אני מוכנה לוותר, וגם ברמת השיח כאשר השיח בין שני אנשים שיש בינהם אי הסכמה על משהו עובר לשיח על ערכים, זה כבר פחות לוחמני. אין פה הערך שלי מי חשוב יותר, לכל אחד מאיתנו יש את הערכים שחשובים לו ואם אנחנו רוצים לחיות בהרמוניה אפשר לחשוב ביחד על פתרון שמאפשר לשני הערכים להתקיים זה בצד זה ולא אחד על חשבון השני (לא או זה או זה אלא גם וגם).

לדוגמא: בשנים הראשונות שלי כאימא ל-3 בנות צפופות, במקביל לעבודה בהיי-טק למדתי באוניברסיטה הפתוחה, עד שיום אחד קרא אסון בגן של הבת שלי והבנתי שאני לא לגמרי נוכחת בחיי הילדים, וממהרת להשכיב אותם לישון כדי להתפנות ללימודים. בעקבות אותו אסון הבנתי שאני מפספסת את הילדים שלי וויתרתי על הלימודים. כי בסולם הערכים שלי, משפחה זה לפני הכל.

 המטרה שלנו היא לחיות בהרמוניה עם כל הערכים שלנו, יש תקופות או רגעים שבהם ערך אחד יהיה יותר דומיננטי ויש תקופות שלא, אבל כל עוד אנחנו במודעות לערכים שלנו, להיררכיה בינהם נוכל להבין הרבה יותר טוב את מה שמניע אותנו בעולם.

איך אפשר לזהות את הערכים שלנו?

בדרך כלל קשה לזהות את הערכים האמיתיים שלנו בשאלה ישירה, כי שאלות ישירות מהסוג הזה גורמות לחלק השכלי שלנו לעבוד, ולא תמיד מאפשרות לגעת בערכים האמיתיים שחשובים עבורנו, הרבה פעמים זה יהיה הערכים שאימצנו לעצמנו מבחוץ – מההורים, מבית הספר, מהסביבה הקרובה. כדי לזהות מה חשוב לכם באמת, ולהתחבר ללב עדיף לעשות תהליך העבודה על ערכים באמצעים שונים שיוצרים הרחקה – בין אם זה דרך התבוננות על אנשים משמעותיים בחיים שלכם, יצירות שאהבתם, או אולי דווקא אנשים שלא אהבתם כי... ובין עם זה באמצעות עבודה עם קלפים ( כי הקלפים מקלפים) כי תהליך כזה מאפשר לעקוף את המגננות השכליות שלנו (כמו למשל התניה שירשנו בילדות שזה לא בסדר לשים את ההתפתחות האישית שלי במקום גבוהה בסולם הערכים שלי)  ומאפשר למשהו אמיתי יותר לצאת החוצה.

לסיכום

קחו לכם פסק זמן ממרוץ החיים,

התבוננו ונסו לזהות את הערכים החשובים בחיים שלכם,

ואז בדקו באיזה מידה אתם מצליחים ליישם את הערכים האלו בחיי היומיום?

אם אתם מרגישים מתח, דאגה חוסר סיפוק,

כדאי לבחון היטב היכן נמצא הפער

בין המצוי לרצוי.

תרגיל לזיהוי ערכים אישיים

אני מזמינה אתכם לעשות תרגיל קצר לזיהוי הערכים שלכם:

1.      בחרו שלושה אנשים שהיו מודל עבורך ממעגלי החיים השונים  מהמעגל החברתי, המשפחתי, ממעגל העבודה או דמויות היסטוריות.

מהם הדברים שהרשימו אתכם באותו אדם ומה השפיע עליך לאורך זמן?

2.      שלושה מקרים בהם חווית תסכול, כעס או סבל. מה היה חסר?

מה הדבר שגרם לתסכול, כעס או סבל?

התבוננו על מה שרשמתם וזהו מהם הערכים המשמעותיים עבורכם.

סקרנית לשמוע  - מה למדתם על עצמכם? (כתבו לי בתגובות או במייל חוזר)

סיפור על תקווה

 

 

 4נרות בערו לאיטם בלילה שקט ורגוע.

כעבור זמן מה -
הנר הראשון אמר: "אני נר השלום, אבל העולם מלא בכעס ובמלחמה 

כך שאף אחד לא יכול לשמור על שלהבתי בוערת. 

וכך כבה נר השלום...

הנר השני אמר:"אני נר האמונה, 

אבל אף אחד כבר לא חושב שהוא צריך אותי.כבר אין צורך שאני אבער".
וכך כבה נר האמונה...

הנר השלישי אמר בעצב:
"אני נר האהבה,

אבל העולם כבר לא מבין את חשיבותי. אנשים כבר שכחו לאהוב את הקרובים אליהם ביותר ולכן כבר אין בי צורך". 
וכך כבר נר האהבה...

לפתע נכנס לחדר ילד קטן👶 וראה ששלושה מתוך ארבעת הנרות כבו. 

"למה אינכם בוערים"? הוא שאל, "אתם אמורים להמשיך להאיר עד הסוף".

 ואז הנר הרביעי אמר: "אל תפחד ילדי היקר, אני נר התקווה. 

כל עוד אני בוער תמיד אפשר להדליק בעזרתי את הנרות האחרים." 

הילד לקח בשמחה את נר התקווה, והצית מחדש את השלום, האמונה והאהבה.

לא משנה איזה משלושת הנרות בוער בליבכם בעוצמה הרבה ביותר, 

אף פעם אל תיתנו לנר התקווה לדעוך. עם קצת תקווה, 

כל אחד מאתנו יכול לחיות חיים של שלום, אמונה ואהבה.

איך להשתמש בטופס משוב כדי להביא עוד לקוחות לקליניקה?

 

לפני כמה ימים ניתקלתי בפוסט של מטפלת שהתלבטה האם זה לגיטימי לבקש המלצות מהמטופלים שלה לצרכים שיווקיים, תוך זמן קצר התפתח דיון עירני של בעד ונגד ואני מרגישה צורך להביא את נקודת המבט שלי על הנושא הרגיש הזה.

למה רגיש – כי יש איזו תחושה שאנשים מתחומי הטיפול שומרים על טוהר הקליניקה ולא יכולים כביכול לבנות את השיווק שלהם על גבם של המטופלים.

אני רוצה להציע פה גישה אחרת, גישה שאני מאוד מאמינה בה.

דבר ראשון לעשות שינוי בגישה ובחשיבה ולשנות את השפה הפנימית של המטפלים.

לבקש המלצה זה לא תמיד נוח, עצם המילה המלצה רומזת על זה שאני רוצה שיגידו עלי דברים טובים,

ואפשר בהחלט להבין את חוסר הנוחות הנגרמת מכך. המלצה גם מכוונת אל המטפל בתפיסה של רוב האנשים

ולכן עוד יותר מעוררת חוסר נוחות, לא נעים לבקש, לא נעים להעמיד את המטופלים במצב שאולי הם לא ירצו לכתוב, ובכלל כאשר אומרים המלצה וזה מאוד כללי זה גורם לצד השני אי נוחות כי לפחות חלק מהאנשים יחשבו שההמלצה דורשת מהם לחשוף את הסיפור האישי שבגללו הם הגיעו לטיפול.

לכן,

אני מציעה במקום לבקש המלצה – לבקש משוב על התהליך.

מה היתרונות:

1.      אנחנו עושים הרחקה – מדברים על התהליך ולא על האנשים

2.      כאשר יש משוב מובנה עם שאלות זה עוזר למטופלים לדעת מה בדיוק הם צריכים לכתוב

3.      משוב שבנוי היטב משרת את השיווק שלנו – לאו דווקא מציטוט ישיר של קטעים אלא בעוד מספר אופנים שעליהם ארחיב בהמשך

אני מממליצה שחלק מפגישת סיום התהליך יהיה גם קבלת משוב בכתב,

אחרי שיש כבר יחסי אמון בים מטפל ומטופל אפשר לדבר בפתיחות על התהליך שהיה,

ללמוד מה עבד ומה פחות.

(אני באופן אישי עושה גם משוב באמצע התהליך שהוא שונה במעט ממשוב סיום התהליך,

מתוך מטרה לבדוק שהכיוון של התהליך מתאים ומדויק)

בעיני צריך לבוא למקום הזה ממקום של סקרנות ולמידה – כל אדם שאני מלווה

תורם גם להתפתחות האישית שלי

ומתוך המשוב הזה אני יכול ללמוד ולהשתפר בעצמי – 

לטובת אחרים שיגיעו לעשות את התהליך.

כשאנחנו מדברים על המלצה – זה מקום של אגו,

כשאנחנו מדברים על משוב – זה מקום של ענווה.

בואו נחזור לנושא השיווק,

כן,

אני יודעת שלשווק את הקליניקה

גורם להרבה מטפלים להתכווץ.

שאני אדבר על עצמי? מה פתאום?

בכלל שיווק זה מסובך ומפחיד...

אבל תעצרו רגע,

האם יש לכם את הפריווילגיה הזו לא לשווק?

אני לא מדברת מהצד הכלכלי,

אלא דווקא מהצד הערכי.

אני רוצה לשאול אתכם,

האם הייתם רוצים לעזור לעוד אנשים עם הידע והכלים שיש לכם?

האם הייתם רוצים  להגדיל את ההשפעה שלכם בעולם?

לתת לעוד אנשים את המתנה שיש לכם לתת?

אז כדאי שהם ישמעו עליכם....

 וזה בעצם – לשווק

נועדנו לשווק (כדי להשפיע!)

החוכמה היא לעשות את זה בדרך שמתאימה לכם,

בדרך שמאפשרת לכם להיות אותנטתיים

ולא להיות שיפוטיים כלפי עצמכם.

לא חייבים לחשוף את המטופלים או סיפורים מהקליניקה כדי לשווק

אפשר להתמקד בצדדים המקצועיים,

בחוויות האישיות שלכם כמטפלים,

לתת חומרי העשרה והשראה

ועוד.

אז איך בונים משוב כזה מקדם אתכם כמטפלים וגם את הקליניקה?

המשוב שאני מדברת עליו מבוסס על עקונות הפסיכולוגיה החיובית

כלומר השאלות מכוונות למקומות של הישגים, ושל השינויים המשמעותיים שהמטופל עבר בתהליך

מדובר על שאלות פתוחות שמאפשרות למטופל לכתוב את כל מה שהוא רוצה ולא ולהסתפק

בתשובות לקוניות

מתוך הטקסט הזה אתם בהחלט יכולים ללמוד את "שפת הלקוח" ולהשתמש בה בתכנים שיווקים

השאלה על ציפיות הלקוח – מאפשרת לכם לחקור את הציפיה של הלקוח מהתהליך ולראות

מה הוא הבין שאתם נותנים לו – מה הצורך שהביא אותו אליכם,

והשאלה הראשונה והחשובה – למה בחרתם בי,

תגלה לכם איך אתם נתפסים ע"י הלקוחות שלכם.

מה המותג שלכם משדר....

מה הייחודיות הנתפסת ע"י הלקוח.

שאלות נוספות שאני שואלת שמות את הדגש על הצדדים החיוביים בתהליך,

על התוצאות שהושגו על השינוי בחשיבה.

יכול להיות שחלק מכם יגידו אבל זו מניפולציה לשאול שאלות חיוביות,

ואני אומרת לכם

עשיתם תהליך,

ליוותם מישהו במשך תקופה,

בוודאי שקרו דברים חיוביים בחיים שלו!

ואנחנו עוזרים לו לכוון לשם את האלומה של הפנס.

האוטומט שלנו כל-כך רגיל להסתכל על הדברים השליילים,

על חצי הכוס הריקה,

וכדי לראות את חצי הכוס המלאה,

צריך לכוונן את המחשבות בצורה שונה

בכל מקרה בסוף אני משאירה שאלה כללית כדי לאפשר לכתוב טקסט –

"עוד משהו שתרצה להגיד לי?" ושם יש אפשרות לכתוב את כל מה שרוצים.

עד היום לא נתקלתי במישהו שכתב לי דברים שלילים בחלק הזה J

אבל שימו לב שבדרך הזו אתם מקבלים הרבה מידע שיעזור לכם בתהליכי השיווק,

וגם בתהליכי הטיפול – לכוון אתכם לקהל היעד שמחפש בדיוק, אבל בדיוק אתכם.

לכאורה טופס פשוט, אבל מאוד חכם

שבנוי מאוסף מצומצם של שאלות מובנות ומדויקות

שמקדמות אתכם ואת הקלינקה שלכם למקום חדש.

 קבלו עכשיו במתנה את טופס המשוב!