הנסיכה שרצתה את הירח - סיפור על הקשבה אמיתית

לפני הרבה שנים, בממלכה רחוקה חייה נסיכה קטנה. יום אחד חלתה הנסיכה. טובי הרופאים באו לבדוק אותה אבל היא אמרה שלא תבריא עד שיביאו לה את הירח.

 המלך המודאג הביא את כל החכמים, הקוסמים והמדענים וכולם דיברו והוכיחו שוב ושוב את חכמתם המופלאה אך אף אחד מהם לא ידע איך אפשר להביא את הירח, הרי הוא כל כך רחוק וכבד וגדול.

ליצן החצר ששמע את הדיון, ניגש בשקט ושאל את הנסיכה מספר שאלות:

"מהו גודל הירח?"

"כשאני מסתכלת על הירח אני יכולה להסתיר אותו בעזרת הציפורן שלי, כך שהוא בוודאי קטן יותר ממנה" אמרה.
"ומה מרחקו?", שאל הליצן.

"כשאני מסתכל בעצים אני רואה שהוא לפעמים נלכד בענפיהם, כך שהוא בוודאי גבוה בשמים כגובה העצים".

 "וממה הוא עשוי?" שאל הליצן "מזהב כמובן" צחקה הנסיכה.

 "אם כך" אמר הליצן "אביא לך אותו מחר בבוקר".
למחרת בבוקר הנסיכה המאושרת מצאה ליד מיטתה עדליון מקסים ועגול, קטן מהציפורן שלה ועשוי כולו מזהב. סוף סוף היא קיבלה את הירח שלה!
הקוסמים המדעינם והחכמים, חששו מאוד שלקראת ערבה הנסיכה תראה  את הירח מציץ מן החלון ותבין שהעדליון בידה הוא לו הירח האמיתי, הם כיסו את החלונות אך ללא הואיל, הנסיכה ראתה את הירח מציץ מן החלון.

שוב הוזעק הליצן להציל את המצב שפשוט שאל :

"איך את מסבירה את זה?" "
בקלות" ענתה הנסיכה "זה כמו שנושרת לי שן ואחר צומחת אחרת במקומה".
אנחת רווחה נשמעה בארמון ובארץ כולה.