אני רק שאלה

 

"אם היתה לי שעה לפתור בעיה שחי היו תלויים בה

הייתי מקדיש את 55 הדקות הראשונות במציאת השאלה המתאימה"

אלברט איינשטיין

נתחיל בסיפור קצר:

לפני שנים רבות באחת הממלכות, חלתה הנסיכה – כל מה שרצתה כדי להחלים  היה שיביאו לה את הירח, טובי המומחים התכנסו אבל אף לא אחד מהם מצא דרך להביא את הירח.

ואז הגיע ליצן החצר  ופשוט שאל את הנסיכה מספר שאלות:

מה גודל הירח? (קטן המציפורן שלי)

ומה מרחקו? (אני רואה אותו תלוי בין ענפי העץ)

ממה הוא עשוי? (זהב כמובן!)

למחרת בבוקר הנסיכה המאושרת מצאה ליד מיטתה עדליון מקסים ועגול, קטן מהציפורן שלה ועשוי כולו מזהב. סוף סוף היא קיבלה את הירח שלה!

לפעמים, אנחנו כל כך בטוחים שאנחנו יודעים מה האחר יודע וצריך שאנחנו אפילו לא טורחים לשאול.
לפעמים, אנחנו כועסים על האחר כי הוא מבקש מאיתנו משהו שאנחנו מאמינים שאיננו יכולים לתת.
לפעמים, אנחנו כל כך רוצים לעזור אבל אנחנו פשוט לא יודעים איך.

לכל אחד מאיתנו יש מפה פנימית שבעזרתה אנחנו מפרשים את המציאות. המפה הפנימית הזו שונה מאדם לאדם כי היא מתבססת על החוויות שצברנו מאז שהיינו קטנים ועל מה שקלטנו מעולם המבוגרים.

לאפילו בשיח הכי פשוט בין שני אנשים נוצרות אי הבנות גדולות בגללהפירוש השונה שכל אחד נותן למציאות. אנחנו מדברים בנחרצות, בטוחים שהאחר מבין את הכוונות שלנו בדיוק כמו שאנחנו מבינים אותם ולא עוצרים לרגע לבדוק ולשאול – האמנם?

מה ההבדל בין אמירה לשאלה?

מה קורה לצד השני כשאנחנו אומרים אמירה נחרצת?

1.      אנחנו מחלישים אותו (אנחנו יודעים מה לעשות והוא לא)

2.      אנחנו הופכים אותו לתלוי בנו – יבקש מאיתנו שוב ושוב הדרכה

3.      אנחנו מגבילים אותו – מציעים מתוך מה שאנחנו יודעים ולא מאפשרים לו להביא את עולמות הידע שלו

לעומת זאת כאשר אנחנו שואלים שאלה:

1.      אנחנו מעניקים לאדם תחושת ערך – מגלים עניין במה שיש לו להגיד

2.      אנחנו ותנים לו תחושת עוצמה – הוא מבין שהידע נמצא אצלו

3.      אנחנו נותנים לו חופש מוטיבציה ואופטימיות – הוא מבין שהוא יודע מה הוא עושה, אנחנו סומכים עליו!

כמובן שחשוב לא רק לשאול שאלות – אלא גם לדעת מה ואיך לשאול, אפילו השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו יכולות להוביל אותנו למקום שלילי:

שאלות שאנו שואלים את עצמנו הם אלו שמשפיעות על איכות החיים שלנו,

אם אני שואלת:

מה לא בסדר אצלי?

למה אני לא מצליח?

למה הם עושים לי את זה?

מה הסכנות הצפויות לי היום?

מה אני צריכה להיזהר?

מי האנשים מהם צריך להתחמק?

אני מתמקדת בחוויות השליליות (וכידוע, מה שמתמקדים בו גדל), וגם משליכה את האחריות למה שקורה לי על אחרים..

לעומת זאת אני יכולה לשאול שאלות שמכוונות למקום החיובי:

1..מה יהפוך את היום שלי לנפלא עבורי?

2. איזה אנשים מעניינים אני אפגוש היום?

3. מי האנשים שיכולים להיות השותפים שלי לדרך?

טיבם של שאלות, כשהן נשאלות, הן מהדהדות בנו ומכוונות אותנו למציאת פתרונות. ובסופו של דבר הפתרונות והתשובות נמצאים אצלנו, רק שלפעמים יכול לקחת קצת זמן להגיע לתשובות האלו.

שאילת שאלות קריטית ליצירת תקשורת טובה ובריאה – כשאנחנו רוצים לדעת מה הצד השני באמת חושב, נהפוך את האמירות הנחרצות (סימני הקריאה) לשאלות -כמו שמנחה אותנו דון מיגל רואיס בספרו 4 ההסכמות – "אל תניחו הנחות",כמה פעמים מצאתם את עצמכם אומרים "חשבתי שאתה דווקא אוהב זיתים על הפיצה (לא אני לא באמת אוהב, אבל אף פעם לא שאלו אותי...)

שאלות ככלי אימוני

הכלי הכי חשוב בעיני  לתהליך האימוני הוא שאילת שאלות. אני תמיד טוענת שכדי להיות מאמן טוב צריך בסך הכל שתי מיומניות – מיומנות הקשבה ומיומנות שאילת שאלות. שאלות טובות הן שאלות שמובילות את האדם לחיפוש וגילוי משמעותיים, להבנה חדשה, לאפשרות בחירה מיטבית עבורו, לאנרגיה של עשיה.אלו שאלות מקדמות שנועדו לפתח את החשיבה ולאפשר לראות עוד הזדמנויות ואפשרויות, ולאפשר לתובנות חדשות להגיע.

שאלות מקדמות הן שאלות פתוחות – שאלות שחייבים לענות עליהן ביותר ממילה אחת (מה אכלת לארוחת צהריים – זו שאלה פתוחה, האם אכלת א. צהריים זו שאלה סגורה כי התשובה עליה היא כן או לא)

שאלה מקדמת היא שאלה שלוקחת אותך למקום חשיבה חיובי –

"איך אני יכולה להביא עוד לקוחות לעסק?"

"איך עוד אני יכולה לשפר את בזוגיות שלי"

"מה סוג העבודה שאני ארגיש בה מסופקת?"

שאלות מקדמת טובה היא שאלה:

1. מעוררת סקרנות ומחשבה – אין תשובה מיידית, צריך לשהות בה קצת...
2. מזמנת יצירתיות ואפשריות חדשות (איך....)
3. נוגעת במשמעות עמוקה – (למה זה חשוב עבורך? מה יתאפשר לך כשזה יקרה)
4. מעוררת עוד ועוד שאלו שאלות (וכך נפתחות אפשרויות נוספות)

שאילת שאלות היא מיומנות שניתן כל הזמן לשפר ולתרגל, ואם קראתם את המאמר הזה עשיתם כבר את הצעד הראשון בדרך לשם...

לפעמים, כל מה שצריך זה לשאול.
לפעמים, כל מה שצריך זה להקשיב.
לפעמים, כל מה שצריך זה להיות נוכח.

 

תרגיל אימוני:

שימו לב מתי אתם חושבים או אומרים משפטים בנחרצות, עם סימני קריאה (!)

כשאתם מזהים אמירה כזו – הפכו את סימן הקריאה – לסימןן שאלה(?)

מוזמנים לשתף אותי איך הרגשתם...

 

חפש סימני שאלה – ברק פלדמן

 

חפֵּשׂ סִימָנֵי שְׁאֵלָה

בְּכָל מָקוֹם אֵלָיו אַתָּה הוֹלֵךְ

גַּם כְּשֶׁהַכֹּל נִרְאֶה מוּבָן

גַּם כְּשֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא מִסְתַּבֵּךְ

חַפֵּשׂ בְּכִוּוּן הַמַּבָּט

לְמַד מִתְּנוּעַת הַפָּנִים

נַסֵּה לְהַקְשִׁיב לַשְּׁתִיקוֹת

לְמָה שֶׁאֲנָשִׁים לֹא אוֹמְרִים

חַפֵּשׂ סִימָנֵי שְׁאֵלָה

אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַכֹּל נִרְאֶה בָּרוּר

דַּלֵּג מֵעַל כָּל חוֹמָה

פְּתַח כָּל שַׁעַר סָגוּר

הַקְשֵׁב לַתְּחוּשׁוֹת שֶׁבַּבֶּטֶן

גַּם לְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן הַסְבֵּר

וְאַל תְּקַבֵּל כְּמוּבָן מֵאֵלָיו

שׁוּם דָּבָר שֶׁמִּישֶׁהוּ אוֹמֵר

וּכְכֹל שֶׁתִּמְצָא יוֹתֵר תְּשׁוּבוֹת

כָּךְ יִהְיֶה לְךָ יוֹתֵר מָה לִשְׁאֹל

אַל תְּפַחֵד מֵהַשְּׁאֵלוֹת הַקָּשׁוֹת

הֵן יַעַזְרוּ לְךָ יוֹתֵר מֵהַכֹּל

וְהָעוֹלָם שֶׁלְּךָ יִהְיֶה מְגֻוָּן וּמַפְתִּיעַ

מִשְׁתַּנֶּה, אֵינְסוֹפִי וּמֻפְלָא

אַל תִּסְתַּפֵּק בַּנְּקֻדּוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ

חַפֵּשׂ סִימָנֵי שְׁאֵלָה