נורות אדומות וסימני אזהרה- איתור
ילדים ומתבגרים נפגעים מינית
הנורות האדומות בנושא פגיעה מינית דומות
לנורות אדומות מתחומים אחרים, חשוב להבין שהנורות הללו יכולות להידלק גם בהקשר
לנסיבות ולסיטואציות שאינן קשורות לאלימות מינית. ילדים ומתבגרים יכולים לפתח
התנהגויות המעידות על מצוקה ממגוון רחב של אירועי חיים כגון משבר משפחתי, גירושים,
מעבר דירה, מצוקה חברתית, בריונות ואלימות שאיננה מינית, מחלה, התמודדות עם מלחמה
או מגיפה.
אנו יכולים לדעת באופן ודאי אם ילדים או
מתבגרים עברו פגיעה מינית רק אם הם מספרים לנו, או אם הם מחצינים התנהגות כלשהי
בעקבות האירוע ואנו מצליחים לאתר את הפגיעה בעקבות כך.
עם זאת, חשוב להבין שחלק מהנפגעות ומהנפגעים
לא יראו סימנים כלפי חוץ, ורבים מהם לא יספרו על כך לעולם או רק שנים רבות אחרי
ההתרחשות.
ילדים ומתבגרים שמספרים על אלימות מינית
ישתמשו לרוב בקודים, ברמזים, או ידברו בצורה לא ישירה במטרה לבדוק האם אנו מקשיבים,
האם נאמין והאם כדאי לסמוך עלינו. הרמז יכול להיות כה דק עד שלא נקלוט אותו.
לפעמים כשילדים מספרים על פגיעה מינית הם מתארים רק את קצה הקרחון. מספרים משהו
קטן מאוד ומבקשים לבדוק כיצד נגיב.
מדוע ילדים ומתבגרים לא יספרו על פגיעה
מינית שעברו-
1.
פעמים
רבות קשה להבין שמה שקרה הוא פגיעה מינית (במרבית המקרים הפגיעה מתרחשת על ידי אדם
קרוב ואהוב ובתוך קונטקסט של יחסים ולכן זה מתפרש ע"י ילדים כחלק מהקשר.
בנוסף, לרוב לא מעורבים אלימות או כאב ולכן קשה להבין שמדובר בפגיעה).
2.
חשש
שלא יאמינו להם.
3.
איום
על ידי הפוגע (אם תספר.י אז...)
4.
הבנה
של הפוטנציאל הנפיץ בסיפור וחשש מה יקרה בעקבות החשיפה.
5.
רצון
לא לצער את ההורים, בפרט כשהתוקף הוא דמות מוכרת, אהובה או קרובה.
6.
האשמה
עצמית בתקיפה, "זה בגללי" "אני פיתיתי אותו" "גם אני
נהניתי" וכו'.
7.
תחושה
ש"זה מגיע לי" או ש"ככה זה".
8.
תחושה
של אוזלת יד וחוסר כוחות (אף אחד לא יכול לעצור את זה/ לשנות את זה/ אף אחד לא
יטפל..)
הנורות האדומות שמופיעות בהמשך מעידות על
התנהגויות שכמעט כל הורה עלול להתקל בהן בביתו עם ילדיו במהלך ההורות, מפני שתקופת
הילדות וההתבגרות מלאה קשיים ומצוקות ומרבית הילדים והמתבגרים מביעים מצוקה מתישהו
לאורך הדרך. לכן חשוב להדגיש שעל מנת לחשוד שיתכן ומדובר בפגיעה, עלינו לזהות
מכלול של התנהגויות ולא התנהגות יחידה או תחום אחד שחל בו שינוי. באופן כללי על פי
רוב נצפה לראות ירידה במגוון תחומים או שינוי דרמטי בהתנהגות במגוון תחומים. כמו
כן, במידה ואנו מזהים שינוי שמדאיג אותנו תמיד כדאי להתייחס ולפתוח שיח גם אם לא
מדובר בפגיעה ואם יש צורך לא להסס לפנות לגורם מקצועי לטובת התייעצות וקבלת עזרה.
נורות אדומות- הימנעות:
- 1. שינוי חד בהתנהגות- תוקפנות, מוחצנות, הסתגרות.
- 2. רגרסיה, התכנסות, שתקנות לא אופיינית, חזרה להתנהגויות שהיו בעבר והסתיימו בשל התבגרות או גמילה (אצל ילדים ופעוטות).
- 3. פחד להישאר לבד.
- 4. ניסיון להימנע מקרבה של אדם שבעבר היו קרובים אליו ורצו בקרבתו.
- 5. סירוב ללכת למקומות שאהבו ללכת אליהם בעבר.
- 6. חוסר רצון קיצוני להתקלח, לשמור על היגיינה, להתפשט גם במקום פרטי וסגור.
- 7. חוסר רצון קיצוני ללכת לבית ספר וכן בעיות בביקור סדיר בבית הספר.
- 8. בריחה חוזרת מהבית, או ניסיונות בולטים לא לחזור הביתה והארכת זמן השהות מחוץ לבית.
נורות אדומות - החצנה של התנהגות:
- 1. שינוי קיצוני בהתנהגות. ילד מוחצן הופך למופנם ולהפך.
- 2. משחקים מיניים וידע מיני שאינם מותאמי גיל, עיסוק מופרז במשחק מיני. חוסר הפנמה של הצבת גבולות ואיסורים מצד מבגורים (הורים/צוות).
- 3. נושאים מיניים שעולים שוב ושוב בציורים, בסיפורים, ביצירה.
- 4. תגובה רגשית משמעותית כשמדברים על מיניות או על פגיעה מינית (לדוגמה: בשיעורי חינוך מיני).
- 5. התעללות פיזית או מינית באחרים (כולל בבעלי חיים).
- 6.
פגיעה
עצמית: ניסיונות אובדנות, חיתוך עצמי, אכילה בולמוסית, הרעבה עצמית.
נורות אדומות - שינויים פיזיים וגופניים:
- 1. סימנים כחולים וחבלות, כולל חתכים מפגיעה עצמית.
- 2. לבוש חשוף, צנוע יתר על המידה או ארוך ורחב. לא מותאם לזמן, למקום ולגיל.
- 3. הזנחה פיזית.
- 4. כאבים סומאטיים ללא מקור ברור- כאבי בטן, כאבי ראש, בעיות שינה, בעיות עיכול שנבדקו ולא נמצא להם גורם פזיולוגי. אצל ילדים- הרטבה או בריחת צואה.
- 5. דימום בתחתונים – מכל סוג שהוא.
- 6. דיכאון ו/או אובדנות.
- 7. שימוש בחומרים ממכרים- אלכוהול וסמים.
- 8. הפרעות אכילה - ישנו מתאם בין הפרעות אכילה לבין פגיעה מינית בילדות.
*****חשוב לזכור שהתנהגויות רבות מתוך
הרשימה יכולות להופיע במצבי מצוקה רבים שילדים ומתבגרים חווים. על מנת לחשוד
שמדובר בפגיעה מינית נחפש תמיד שינוי דרמטי בהתנהגות שמתבטא במספר תחומים וגם אז
נשאף שהילד או המתבגר יספרו על כך באופן ישיר ולא
נסיק מסקנות. כן נפנה, כן נשאל, כן נציע עזרה ונפנה לאנשי מקצוע.
טיפול מותאם הוא מציל חיים!
ניתן לצמוח ולחיות חיים מלאים גם אחרי פגיעה
מינית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה