מהי נוכחות הורית וכיצד היא יכולה למנוע או לצמצם את נזקי פגיעות מיניות?

 

במציאות שלנו, ובטח בתקופה הנוכחית הורים מוצאים את עצמם "מג'נגלים" בין שלל מחויבויות החיים ומתקשים להתפנות לנוכחות אמיתית בחיי ילדם, בין אם זה מלחצים כלכליים המחייבים הימצאות של הרבה שעות מחוץ לבית או מחויבויות משפחתיות אחרות. לכאורה נראה שזמן ופניות הם משאבים לא מציאותיים בתקופה שבה אנו חיים.

 במאמר הזה אני אדבר  על חשיבותה של נוכחות הורית בכלל, על המשמעות של נוכחות הורית בהקשר של מניעת פגיעות מיניות, ועל דרך פרקטית ליישם נוכחות הורית גם בתוך העומס היוםיומי.

מהי נוכחות הורית
"כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו" (הרב קרליבך), מבוגר שמאמין בילד, הוא הורה נוכח. אנחנו לפעמים מתבלבלים בין "הורה זמין" ל"הורה נוכח" – הורה זמין הוא הורה שיתן מענה לצרכים של הילד, אוכל, כסף, נהג מונית וכו, הורה הנוכח נמצא במרחב בו שוהה ילדו. מתוך מטרה לאפשר לו להתפתח באופן עצמאי מצד אחד אך יחד עם זאת להיות דמות שמלמדת, מסבירה, ועוזרת במקרה הצורך, בהתאם לגיל והצרכים של אותו ילד. מה שנהוג היה לקרוא פעם "זמן איכות" עם הילד.

המילה נוכח (Present ) מבטאת מצב עכשווי בזמן הווה, כלומר נוכחות לא יכולה להתקיים ללא פיזיות! ההורה אמור "להיות עם" הילד בפניות רגשית מתאימה, ולא עסוק בוואטסאפ או בשיחות מהעבודה. פשוט להיות בתשומת לב נקיייה לכאן ועכשיו, וכשהילדים בוגרים יותר לצור הזדמניות שמאפשרות נוכחות כזאת (כן, גם כשמסיעים אותם ממקום למקום, או בסעודות משפחתיות משותפות.)

כאשר ההורה נוכח, לילד יש חוויה של סביבה מוגנת ובטוחה, וכך ההורה יכול לחזק אותו בשלבים הרגשיים השוניםשהוא עובר. כשם שהאם מחיזקה את הרך הנולד ברמה הפיזית ודואגת לסביבה המותאמת לצרכיו בכל המובנים, תפקיד ההורה להחזיק את הילד גם ברמה הרגשית לאורך כל ההתפתחות שלו.  – (ווינוקוט טבע לשם כך את המושג Holding))

טעות נפוצה היא לחשוב שאם אנחנו מניחים לילד ומקדשים את הפרטיות שלו עם מחשב, טלפון או טלויזיה, הוא יטפח את ערך כבוד האדם וחירותו. המציאות מוכיחה אחרת: התנהגות כזו גורמת לכך שהילד לא לומד להתחשב בצרכי הזולת ולא לומד לכבד גבולות באופן כללי.

החשיבות של נוכחות הורית למניעת פגיעות מיניות

כאשר יש חוויה של נוכחות הורית, זה מאפשר לילד להרגיש בטוח לשאול, לספר להתלבט. הוא תופס את ההורה כדמות שיכולה לתת מענה לצרכים שלו ולקושי, דמות שאפשר לבוא אליה כשמשהו מבלבל ולא ברור. זה יוצר את ההיררכיה הנכונה במשפחה – הורה ילד.

הנוכחות ההורית המיטיבה מאפשרת לילד לפתח דיבור פנימי חיובי , מאפשרת לו לסמוך על עצמו ועל ההורה ולהגיע לגיל ההתבגרות עם הכלים שיכולים לסייע לו להתמודד טוב יותר עם עצמו ועם עולם המבוגרים.

אווירה כזו תורמת לצמצום התופעה של פגיעה מינית, כי הילד יודע שהוא יכול לשתף את ההורה בכל מה שעובר עליו, הוא גם ידע לזהות בזמן התנהגות שאינה מותאמת וגם לשתף את הוריו במקרה והיה אירוע חריג כלשהו.

גם מבחינת ההורים, נוכחות הורית תאפשר לשים לב לסימני מצוקה שהילד משדר בזמן, ולהתחיל לטפל סמוך לאירוע. ככל שאנחנו מטפלים מוקדם יותר אנחנו מצמצמים את ההיקף הנזק העתידי.

 

החשיבות של נוכחות הורית במקרה והיתה פגיעה

במקרה והיתה פגיעה חס וחלילה אז הנוכחות ההורית מסייעת לגילוי מוקדם כמו שתיארתי קודם, הן מצד הילד (גם אם הוא בוגר) והן מצד ההורה.

כמו שכתבתי בעבר – התגובה הראשונית של ההורה לסיפור הפגיעה היא מאוד משמעותית לתהליך הריפוי, הורה נוכח לא יבהל מהמצב ויגיב בצורה אמפטית ומתונה.

גם בהמשך כאשר אנחנו מדברים על תהליך טיפול שדורש קבלת החלטות ותשמות לב לכל מיני ניואסנסים שעלולים להוות טריגר, כאשר יש נוכחות הורית וקיים קשר בטוח בין ההורה לילד  התקשורת יותר פתוחה וזורמת ומאפשר לצלוח א אתגרי המשבר הזה בצורה טובה יותר: לקבל החלטות משותפות, ולשים לב לכל דבר ועיניין חריג כדי שחס וחלילה הפגיעה לא פח למצוקה נפשית קשה או אפילו לאובדנות.

כשאין נוכחות הורית חזקה, אנחנו עלולים למצוא היפוך תפקידים "הילד ההורי" – הילד מרגיש שהמשפחה תתפרק אם הו יספר על הפגיעה המינית ושומר את הסוד אצלו (שנים רבות ולעיתים גם לעולם) מתוך הרצון להגן על המשפחה.

 

החלק הפרקטי – איך לעשות זאת בפועל

יצירת איים של הקשבה-לנצל זמנים שבהם אתם נמצאים יחד לשיחה משמעות, לדבר על מה שקורה עכשיו בארץ, להזכיר חוויות, לדבר לילד בכל גיל כאדם מבוגר שיכול להיות שותף לשיחה משמעותית.

שיתוף אישי מחיי ההורים – השיתוף צריך להיות מותאם לגילאי הילדים כמובן ובגבולות, אל תחששו לשתף ברגשות, גם ברגשות לא נעימים! (כגון היה לי יום קשה בעבודה, מישהו כעס עלי, או אני עצובה...) זה ילמד את הילש שלכם לשתף אתכם ברגשותיו.

התעניינות בחיי הילד – ילדים אוהבים לדבר על מה שמעניין אותם, זהו את תחומי העיניין שלהם, ותנסו להתחבר ולשאול מתוך מקום של התעניינות כנה. (לא מזמן ניהלתי שיחה עם הנכד שלי משחקי היורו ולמדתי כמה דברים חדשים כי באתי בהתעניינות אמיתית ונטולת שיפוטיות)

שיקוף החוזקות של הילד- זו נוכחות הורית במיטבה, להעצים את התכונות החזקות של הילד, כושר למידה, זיכרון, יכולת ספורטיבית, כל דבר שהוא. כשהילד מקבל חיזוקים על התכונות החזקות שבו זה בונה את הביטחון העצמי, תחושת הערך העצמי והתחושה שרואים אותו (כמבוגר, גם אם הוא ילד)

עידוד – כאשר אנחנו רוצים לשבח מעשה של ילד חשוב שנהיה מדוייקים – במקום להסתפק  באמירות של "נהדר" מהממת שהם כבר מטבעות לשון שחוקות, להצביע על הדבר המוצלח שעשו "זה ממש נעים שסידרת  את המשחקים במקום" :אני ממש מעריכה את זה שחזרת הביתה בשעה שקבענו למרות שהחברות שלך חזרו מאוחר יותר" וכו...

הדרכה או תיווך – התפקיד שלנו כהורים לעזור לילדים (בכל גיל) להבין את נמציאות המורכבת בה אנחנו נמצאים ולאפשר להם לשאול ולקבל תשובות, להתייחס ברצינות לרצון שלהם לדעת, להסביר ככל שאנחנו יודעים, וגם אפשר לאמר שגם אנחנו המבוגרים לא מבינים הכל. לא להסתיר דברים, תחשבו איך אתם הרגשתם כילדים שקיבלתם תשובות כמו "ככה זה" ו"את לא תביני"...

 

לסיכום:

ואולי השיר  הזה של מיכל זק מסכם את תפקידנו כהורים בצורה הטובה ביותר:

בואו נלמד את ילדינו

את מדעי הלב.

כי מי ילמד אותם חמלה

בארץ הסטארטאפ והאקזיט

בארץ הסלפי והווטסאפ

במדינה של חמש יחידות,

במדינת ההשרדות.

בואו נלמד אותם לאהוב

את כלבי הרחוב

ולא לדרוך על נמלים. כמו פעם.

להסתכל בעיניים.

להסתכל בעיניים.

ולא לקחת את הטלפון ליד בכל פעם שנוגעים להם בלב.

בואו נלמד אותם שירה.

בואו נלמד אותם שמחה.

כי השמחה מתחבאת בחול,

והשירה בענפי העץ.

בואו נשתול עץ, בואו נלטף חתול. בואו

נסתכל למורה בעיניים ונגיד לה תודה על שהיא מנסה.

בארץ היש עתיד והתג מחיר והשיימינג,

בואו נדבר על רגשות למען השם.

חיבה, עלבון, אמפתיה.

למען יראו וייראו –

וילמדו ויהיו בני אדם.

בואו נחזור להרגיש משהו.

בואו נחזור לכתוב שירים.